Le texte Le vocabulaire Les révisions
Yoma
Daf 52b
''שְׂאֵת''.
Traduction
The first example is the term: ''Se’et'' (Genesis 4:7). It is unclear whether the verse should be read: ''If you do well, shall it not be lifted up [se’et]?'' in which case se’et involves forgiveness and pardon; or: ''If you do well, but you will lift up [se’et] your sin if you do not do well.'' According to this interpretation, se’et is referring to remembrance: If you do not do well, your sin will be remembered.
Rachi non traduit
שאת. הלא אם תיטיב שאת (בראשית ד':ז') ולשון סליחה הוא או שאת אם לא תיטיב ולשון נשיאות עון הוא:
Tossefoth non traduit
שאת משוקדים מחר ארור וקם. תימה הוא דלא נקטינהו כסדר שהן כתובים בתורה והכי הוה ליה למימר שאת ארור מחר משוקדים וקם וא''ת אמאי לא דרשינהו להו לפניהם ולאחריהם כמו בנשך ובמרבית (ויקרא כה) דדרשינן ליה בפרק איזהו נשך (ב''מ סא.) לפניו ולאחריו וכמו ורחץ דדרשינן ליה בפ' אמר להם הממונה (לעיל יומא דף לא:) אופשט ואולבש י''ל גבי שאת אי קאי אאם תיטיב אז הוא לשון סליחה ואי קאי אואם לא תיטיב אז הוא לשון נשיאות עון וכן ארור אי קאי אשור אז קאי אשכם שהוא כנען דכתיב ארור כנען ואי קאי אאפם אז קלל אפם וכן מחר אי קאי אמלחמה ואנכי נצב על ראש הגבעה היום להתפלל קודם המלחמה כדכתיב היערוך שועך לא בצר (איוב לו) או קאי אאנכי נצב מחר להתפלל וכן וקם ולפי שאין פירושם שוה ע''כ אין להם הכרע אבל אמשוקדים קשה וי''ל משום דאיכא אתנחתא בגביעים ובמנורה ארבעה גביעים ומשמעו משוקדים כפתוריה ופרחיה וקרא אחרינא מוכחא דמשוקדים לא קאי אלא אגביעים דכתיב שלשה גביעים משוקדים ולהכי אין לו הכרע והא דפליגי תנאי בזבחים בפ' שני (דף כד.) גבי ולקח הכהן מדם החטאת באצבעו ונתן (ויקרא ד) דאיכא דמוקי באצבעו אלקיחה ואיכא דמוקי אנתינה ואיכא דמוקי אתרוייהו יש לפרש טעמא דמאן דמוקי ליה אתרוייהו משום דפשטא דקרא אלקיחה דלפניו קאי ומוקמינן ליה נמי אנתינה כדאשכחן במלואים כדכתיב ולקחת מדם הפר ונתתה על קרנות המזבח באצבעך (שמות כט) והתם על כרחך קאי אנתינה ומאן דלא מוקי ליה אלא אלקיחה כמשמעותיה ומאן דמוקי ליה אנתינה יליף ממלואים דהתם לא קאי אלא אנתינה דלפניו ולאו אלקיחה דלפניו פניו:
''מְשׁוּקָּדִים''.
Traduction
The second uncertain case is the term: ''Meshukkadim'' (Exodus 25:34). This verse can be read: ''And in the candelabrum four cups made like almond blossoms [meshukkadim]''; or as: ''Its knops and its flowers made like almond blossoms [meshukkadim].'' In other words, the term meshukkadim can be read either with the first part or the last part of the verse.
Rachi non traduit
משוקדים. ארבעה גביעים משוקדים (שמות כה) או משוקדים כפתוריה ופרחיה:
''מָחָר''.
Traduction
Likewise, the term: ''Maḥar'' (Exodus 17:9) can be read: ''And go out, fight with Amalek tomorrow [maḥar]''. Alternatively, it can mean that Joshua must go out to war with Amalek immediately, and Moses added: ''Tomorrow [maḥar] I will stand on the top of the hill'' (Exodus 17:9), but today you do not need my prayer. Once again, the issue is whether this term belongs to the beginning or the end of the verse.
Rachi non traduit
מחר. וצא הלחם בעמלק מחר (שם יז) או צא והלחם בעמלק מיד ומחר אנכי נצב והיום אי אתה צריך לתפלתי:
''אָרוּר''.
Traduction
The fourth case is the term: ''Arur'' (Genesis 49:7). This verse can be read: ''Cursed [arur] be their anger for it was fierce, and their wrath for it was cruel,'' on account of Levi and Simeon’s treatment of Shechem. Alternatively, this term, which appears at the beginning of the verse, can be read as the last word of the previous verse: ''And in their anger they cut off cursed [arur] oxen'' (Genesis 49:6–7). According to this interpretation, ''cursed oxen'' is referring to the oxen of Shechem, who descended from the accursed Canaan.
Rachi non traduit
ארור. וברצונם עקרו שור (בראשית מ''ט:ז') ארור שור של שכם שהוא מארור כנען או ארור אפם כי עז:
''וְקָם''.
Traduction
Finally, the term: ''Vekam'' (Deuteronomy 31:16) can be read as: ''Behold, you are about to sleep with your fathers and rise up [vekam]'' at the time of the resurrection of the dead; or: ''And this people will rise up [vekam] and go astray.''
Rachi non traduit
וקם. הנך שוכב עם אבותיך וקם (דברים ל''א:ט''ז) וכאן רמז לו תחיית המתים או וקם העם הזה וזנה:
וְהָתַנְיָא: הוּא יוֹסֵף אִישׁ הוּצָל, הוּא יוֹסֵף הַבַּבְלִי, הוּא אִיסִי בֶּן יְהוּדָה, הוּא אִיסִי בֶּן גּוּר אַרְיֵה, הוּא אִיסִי בֶּן גַּמְלִיאֵל, הוּא אִיסִי בֶּן מַהֲלַלְאֵל, וּמָה שְׁמוֹ — אִיסִי בֶּן עֲקִיבָא שְׁמוֹ. בִּדְאוֹרָיְיתָא — לֵיכָּא, בְּדִנְבִיאֵי — אִיכָּא.
Traduction
The Gemara explains the objection presented by this baraita. And wasn’t it taught in a baraita that Yosef of Hutzal is the one called Yosef the Babylonian, as Hutzal is a city in Babylonia; and he is also the person called Isi ben Yehuda, as Isi is a shortened form of Yosef; he is Isi ben Gur Arye, a nickname for Yehuda; he is Isi ben Gamliel; he is Isi ben Mahalalel? And what is his real name? Isi ben Akiva is his name. If they are indeed the same person, Isi ben Yehuda, who is Yosef of Hutzal, says that there are only five verses whose punctuation is unclear, whereas here he adds an additional verse. The Gemara explains: In the Torah itself, there are indeed no more than five verses, but in the Prophets there are more examples of equivocal punctuation, one of which is the verse from I Kings.
Tossefoth non traduit
הוא יוסף הבבלי כו'. והא דאמר ליה רב אסי לרבי שילא בפ' בנות כותים (נדה דף לו:) אנא הוא איסי בן יהודה דהוא איסי בן גור אריה דהוא איסי בן גמליאל דהוא איסי בן מהללאל אסיתא דנחשא דלא שליט ביה רוקבא ולא קאמר נמי דהוא יוסף הבבלי דהוא יוסף איש הוצל שהרי כל השמות הללו היה לו כדמשמע הכא י''ל דלא קא חשיב התם אלא שמות דאיסי דדמיא לשמו של רב אסי:
וּבִדְאוֹרָיְיתָא לֵיכָּא? וְהָא אִיכָּא דְּבָעֵי רַב חִסְדָּא: ''וַיִּשְׁלַח אֶת נַעֲרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּעֲלוּ עוֹלוֹת כְּבָשִׂים וַיִּזְבְּחוּ זְבָחִים שְׁלָמִים פָּרִים'' — אוֹ דִילְמָא אִידֵּי וְאִידֵּי פָּרִים! לְרַב חִסְדָּא מְסַפְּקָא לֵיהּ, לְאִיסִי בֶּן יְהוּדָה פְּשִׁיטָא לֵיהּ.
Traduction
The Gemara raises a difficulty: And in the Torah itself, are there no other examples of indeterminate punctuation? But there is this dilemma that Rav Ḥisda raised with regard to the verse: ''And he sent the young men of the children of Israel who sacrificed burnt-offerings'' (Exodus 24:5); were these burnt-offerings sheep, and when the verse continues: ''And sacrificed peace-offerings of bulls to the Lord,'' these peace-offerings alone were bulls? Or perhaps these and these were bulls, as the word ''bulls'' is referring both to the burnt-offerings and the peace-offerings? This is another verse whose punctuation is unclear. The Gemara rejects this contention: This is not difficult; according to Rav Ḥisda it was uncertain how to read the verse, but the interpretation was obvious to Isi ben Yehuda.
Rachi non traduit
ויעלו עולות כבשים. ונ''מ לפסוק כאן את הטעם באתנחתא או דילמא אידי ואידי פרים ואין אתנחתא בטעם עולות אלא טעם גרש ויעלו עולות כדי שיתחבר לשל אחריו:
מַתְנִי' הַחִיצוֹנָה הָיְתָה פְּרוּפָה מִן הַדָּרוֹם, וּפְנִימִית מִן הַצָּפוֹן. מְהַלֵּךְ בֵּינֵיהֶן, עַד שֶׁמַּגִּיעַ לַצָּפוֹן. הִגִּיעַ לַצָּפוֹן — הוֹפֵךְ פָּנָיו לַדָּרוֹם, מְהַלֵּךְ לִשְׂמֹאלוֹ עִם הַפָּרוֹכֶת עַד שֶׁהוּא מַגִּיעַ לָאָרוֹן,
Traduction
MISHNA: The outer curtain between the Sanctuary and the Holy of Holies was hooked [perufa] slightly open on the south side of the Sanctuary, and the inner curtain hooked slightly open on the north side of the Sanctuary, and therefore the High Priest could not enter the Holy of Holies directly. Rather, he enters through the southern opening and walks between the curtains until he reaches the opening to the north. When he reaches the opening to the north, he enters the Holy of Holies through that opening, turns his face to the south, and walks to his left along the curtain until he reaches the area before the Ark.
Rachi non traduit
מתני' החיצונה פרופה מן הדרום. רבנן קאמרי לה:
פרופה. ראשה כפולה לצד החוץ ונאחזת בקרס של זהב להיות פתוחה ועומדת:
מהלך ביניהן. נכנס בפריפת הדרום ומהלך ביניהן עד שמגיע לפריפת הצפון:
הגיע לצפון. ומשנכנס לתוך החלל הפך פניו לדרום לילך עד בין הבדים שהם באמצע החלל כדאמר מר (ב''ב דף צט.) ארון שעשה משה היה לו אויר עשרה אמות בבית קדשי הקדשים לכל רוח ורוח:
מהלך לשמאלו עם הפרוכת. שהמהלך מצפון לדרום שמאלו למזרח והפרוכת היתה לו למזרח החלל לבין שני הבדים והבדים היו ארוכים עד הפרוכת ראשן אחד למערב והשני למזרח אחד בראש הארון לצפון ואחד בראשו לדרום ואורך אמתים וחצי של ארון ביניהן:
הִגִּיעַ לָאָרוֹן — נוֹתֵן אֶת הַמַּחְתָּה בֵּין שְׁנֵי הַבַּדִּים. צָבַר אֶת הַקְּטֹרֶת עַל גַּבֵּי גֶּחָלִים, וְנִתְמַלֵּא כָּל הַבַּיִת כּוּלּוֹ עָשָׁן. יָצָא וּבָא לוֹ בְּדֶרֶךְ בֵּית כְּנִיסָתוֹ, וּמִתְפַּלֵּל תְּפִלָּה קְצָרָה בַּבַּיִת הַחִיצוֹן. וְלֹא הָיָה מַאֲרִיךְ בִּתְפִלָּתוֹ, שֶׁלֹּא לְהַבְעִית אֶת יִשְׂרָאֵל.
Traduction
When he reaches the Ark, he places the coal pan between the two staves. He piles the incense atop the coals, and the whole chamber in its entirety would fill with smoke. He then exits and comes out the way that he entered. He does not turn around but leaves the Holy of Holies walking while facing the Ark. And he recites a brief prayer in the outer chamber, in the Sanctuary. And he would not extend his prayer there so as not to alarm the Jewish people, who would otherwise conclude that something happened and that he died in the Holy of Holies.
Rachi non traduit
דרך כניסתו. כשם שנכנס כשהולך לדרום עד שהגיע לארון פניו כלפי דרום כך כשיצא לא היסב את פניו לצאת אלא יוצא דרך אחוריו ופניו לארון:
בבית החיצון. בהיכל:
Tossefoth non traduit
יצא ובא לו דרך כניסתו. אע''ג דביאה דרך אחוריו לא שמה ביאה כדאמר פ' שני דשבועות (ד' יז:) הנכנס לבית המנוגע אפילו נכנס כולו חוץ מחוטמו טהור מדאצטריך והבא אל הבית (ויקרא י''ד:
מ''ו) דרך ביאה אסרה תורה יציאה דרך אחוריו שמה יציאה כדאמר הכא דאע''ג דכתיב ויצא אל המזבח (ויקרא ט''ז:י''ח) יוצא דרך אחוריו כתלמיד הנפטר מרבו:
גְּמָ' בְּמַאי עָסְקִינַן? אִילֵימָא בְּמִקְדָּשׁ רִאשׁוֹן, מִי הֲווֹ פָּרוֹכֶת? אֶלָּא בְּמִקְדָּשׁ שֵׁנִי, מִי הֲוָה אָרוֹן?
Traduction
GEMARA: The Gemara asks: With what are we dealing here? To which time period is the mishna referring? If we say it is speaking about the First Temple, were there curtains then? There was only one curtain over the one-cubit partition. Rather, if we say that the mishna is dealing with the Second Temple, was there an Ark there?
Rachi non traduit
גמ' מי הוו פרוכת. אמה טרקסין הוה:
וְהָתַנְיָא: מִשֶּׁנִּגְנַז אָרוֹן — נִגְנְזָה עִמּוֹ צִנְצֶנֶת הַמָּן, וּצְלוֹחִית שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה, וּמַקְלוֹ שֶׁל אַהֲרֹן וּשְׁקֵדֶיהָ וּפְרָחֶיהָ, וְאַרְגַּז שֶׁשִּׁגְּרוּ פְּלִשְׁתִּים דּוֹרוֹן לֵאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: ''וּכְלֵי הַזָּהָב אֲשֶׁר הֲשֵׁיבוֹתֶם לוֹ אָשָׁם תָּשִׂימוּ בָאַרְגַּז מִצִּדּוֹ וְשִׁלַּחְתֶּם אוֹתוֹ וְהָלָךְ''.
Traduction
The Gemara elaborates: But wasn’t it taught in a baraita that when the Ark was buried, along with it was buried the jar of manna that was next to it, and the flask of oil used for anointing, and Aaron’s staff with its almonds and blossoms, and the chest that the Philistines sent as a gift [doron] to the God of Israel after they captured the Ark and were stricken by several plagues, as it is stated: ''And put the jewels of gold that you return to Him for a guilt-offering, in a coffer by its side, and send it away that it may go'' (I Samuel 6:8)?
Rachi non traduit
תשימו בארגז מצדו. אלמא גבי ארון הוה קאי וממילא שמעינן דעמו נגנז:
וּמִי גְּנָזוֹ — יֹאשִׁיָּהוּ גְּנָזוֹ. מָה רָאָה שֶׁגְּנָזוֹ? רָאָה שֶׁכָּתוּב: ''יוֹלֵךְ ה' אוֹתְךָ וְאֶת מַלְכְּךָ אֲשֶׁר תָּקִים עָלֶיךָ'', עָמַד וּגְנָזוֹ.
Traduction
§ And who buried the Ark? Josiah, king of Judea, buried it. And what did he see that he decided to bury it? He saw that it is written: ''The Lord will bring you, and your king whom you shall set over you, to a nation that you have not known'' (Deuteronomy 28:36). Since he knew that the Jewish people would ultimately be exiled, he felt it was better that the Ark should not be disgraced in exile, and therefore he arose and buried it.
Rachi non traduit
יולך ה' אותך. ודאג שמא יגלה לבבל:
שֶׁנֶּאֱמַר: ''וַיֹּאמֶר לַלְוִיִּם הַמְּבִינִים לְכָל יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשִׁים לַה' תְּנוּ אֶת אֲרוֹן הַקּוֹדֶשׁ בַּבַּיִת אֲשֶׁר בָּנָה שְׁלֹמֹה בֶן דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֵין לָכֶם מַשָּׂא בַּכָּתֵף עַתָּה עִבְדוּ אֶת ה' אֱלֹהֵיכֶם וְאֵת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל''.
Traduction
The Gemara cites the source for the tradition that Josiah buried the Ark. As it is stated: ''And he said to the Levites who taught all of Israel, who were sacred to the Lord: Put the sacred Ark in the house that Solomon, son of David, king of Israel, built. There shall no more be a burden upon your shoulders; now serve the Lord your God, and His people Israel'' (I Chronicles 35:3). In other words, from now onward the Levites will no longer carry the Ark on their shoulders, and they should dedicate themselves to their service of singing and locking the gates of the Temple.
Rachi non traduit
תנו את ארון הקדש בבית. והא התם קאי אלא גניזה היא:
וְאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: אָתְיָא ''שָׁמָּה'' ''שָׁמָּה'', וְאָתְיָא ''דּוֹרוֹת'' ''דּוֹרוֹת''.
Traduction
And Rabbi Elazar said: The matter is derived by means of a verbal analogy, as it is written with regard to the Ark: ''That is by the Ark of the Testimony, before the Ark cover that is above the testimony, there will I meet with you'' (Exodus 30:6), and it is written: ''Take a jar and put a full omer of manna there, and place it before the Lord for safekeeping throughout your generations'' (Exodus 16:33). And it is further derived by verbal analogy from the term ''Generations'' written here and ''generations'' written with regard to the oil used for anointing: ''This shall be a sacred anointing oil for Me throughout your generations'' (Exodus 30:31).
Rachi non traduit
אתיא שמה שמה וכו'. כתיב בארון אשר אועד לך שמה (שמות ל':ו') וכתיב בצנצנת המן ותן שמה מלא העומר (שם טז.) ואתיא צלוחית מצנצנת המן:
דורות דורות. כתיב בצנצנת למשמרת לדורותיכם (שם) וכתיב בצלוחית שמן משחת קודש יהיה זה וגו' (שם ל) ואתיא מקלו של אהרן מצנצנת במשמרת משמרת דכתיב ביה למשמרת לאות לבני מרי (במדבר יז):
וְאָתְיָא ''מִשְׁמֶרֶת'' ''מִשְׁמֶרֶת''.
Traduction
Rabbi Elazar continued: And it is likewise derived by verbal analogy from the term ''safekeeping'' stated here and ''safekeeping'' stated in connection to the staff of Aaron: ''Place back the rod of Aaron before the testimony for safekeeping'' (Numbers 17:25). These verbal analogies teach that all of these items were hidden together with the Ark. Evidently, there was no Ark in the Holy of Holies even before the First Temple period ended. How, then, can the mishna speak of the Ark during the Second Temple period?
לְעוֹלָם בְּמִקְדָּשׁ שֵׁנִי, וּמַאי ''הִגִּיעַ לָאָרוֹן'' — מְקוֹם אָרוֹן. וְהָא קָתָנֵי: נָתַן אֶת הַמַּחְתָּה לְבֵין שְׁנֵי הַבַּדִּים! אֵימָא: ''כְּבֵין שְׁנֵי הַבַּדִּים''.
Traduction
The Gemara answers: Actually, the mishna is referring to the Second Temple, and what is the meaning of the phrase: Reaches the Ark? It means the place of the Ark. The Gemara raises a difficulty: But it is taught that he places the coal pan between the two staves, which indicates that the staves of the Ark were present. The Gemara answers: Emend the text and say: As though it was between the two staves, i.e., in the place where the staves had been located when the Ark was there.
Rachi non traduit
כבין שני הבדים. כאילו היו שם ונותנה ביניהם:
צָבַר אֶת הַקְּטֹרֶת עַל גַּבֵּי גֶּחָלִים. תְּנַן כְּמַאן דְּאָמַר צוֹבְרָהּ. תָּנֵי חֲדָא: צוֹבְרָהּ פְּנִימָה שֶׁהִיא חוּצָה לוֹ. וְתַנְיָא אִידַּךְ: צוֹבְרָהּ חוּצָה שֶׁהִיא פְּנִימָה לוֹ.
Traduction
§ The mishna taught: He piles the incense atop the coals. The Gemara comments: We learned in the mishna in accordance with the opinion of the one who said that he piles the incense on the coals and does not scatter it there. It was taught in one baraita: He piles the incense in the section of the coal pan closest to the Ark, which is farthest from the High Priest, until he reaches the other side of the coal pan. And it was taught in another baraita: He piles it in the section of the coal pan farthest from the Ark, which is closest to him.
Rachi non traduit
תנן. מתני' כמ''ד בברייתא דלעיל [יומא דף מט:] צוברה כדי שיהא עשנה שוהה לבא:
תני חדא צוברה פנימה שהיא חוצה לו. מתחיל לצוברה בראש המחתה של צד פנים שאותו ראש המחתה אינו לצד ידו והולך ומושך ידו אליו וצובר תמיד במשיכה עד ראש המחתה השני אשר אצל בית ידה:
ותניא אידך. מתחיל לצוברה בראש הפונה חוצה לצד ההיכל שהיא פנימה לו בצד גופו והולך וצובר תמיד הלאה עד ראש המחתה השני:
אָמַר אַבָּיֵי: תַּנָּאֵי הִיא. וְאָמַר אַבָּיֵי: מִסְתַּבְּרָא כְּמַאן דְּאָמַר פְּנִימָה שֶׁהִיא חוּצָה לוֹ — דִּתְנַן, מְלַמְּדִין אוֹתוֹ: הִזָּהֵר
Traduction
Abaye said that this issue is a dispute between tanna’im. And Abaye said: It is reasonable to explain in accordance with the opinion of the one who said that he piles the incense in the section of the coal pan closest to the Ark, which is farthest from him. As we learned in a mishna that they would teach the priest who burns the incense: Be careful
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source